סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב

מאת עופר גיסין

תחילת התגלות הסיפורים

בקיץ של שנת תקס"ו (1806) שהה רבי נחמן מברסלב בנסיעה לכמה עיירות בסביבות ברסלב, וכשחזר מנסיעה זו סיפר את ה'מעשה מאבדת בת מלך', הסיפור הראשון בספר 'סיפורי מעשיות'. זמן קצר אחר כך, בראש השנה תקס"ז אמר רבי נחמן את התורה "פתח רבי שמעון", בסימן ס' בספר 'ליקוטי מוהר"ן', אשר בה הוא מבאר שהתעוררות השינה של אנשים ש'ישנים את ימיהם' (כלומר עובדים עבודת השם שאין בה את חיות השכל והחכמה) נעשית ע"י שמספרים להם סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, שבהם מרומזים ומולבשים שרשי סודות התורה והבריאה.

במשך ארבע השנים שאחר כך, עד לשנת תק"ע, סיפר רבי נחמן בהזדמנויות שונות סיפורים נוספים. בדרך כלל היה שומע סיפורים ושיחות מאנשיו בענינים שונים ואז היה מתחיל לפתע לספר סיפור. רבי נתן כותב שחלק מהסיפורים היו מבוססים על סיפורים ידועים שמספרים בעולם, אבל רובם היו חדשים לגמרי. רבי נחמן הפליג מאד במעלת שלושה עשר הסיפורים שסיפר, ואמר שיש להם סגולות רוחניות עליונות לנשמה בעצם שמיעתם וגם סגולות גשמיות (כמו פקידת עקרות). בין גדולי חסידי ברסלב בדורות האחרונים מקובל שעצם אמירת הסיפורים ע"י רבי נחמן ותוכנם נעשה כחלק מענין גדול ונשגב של תיקון נשמות ישראל וגילוי אורו של משיח לקראת הגאולה השלמה.

השפה והסגנון של הסיפורים

רבי נחמן סיפר את הסיפורים באידיש, שפת הדיבור הרגילה שלו בזמנו. רבי נתן, תלמידו וסופרו, כתב את הסיפורים בלשונו המקורית של רבי נחמן, והוסיף לו תרגום מילולי מדויק בלשון הקודש. עקב כך הסגנון בלשון הקודש הוא בעל אופי של שפת דיבור פשוטה כסגנון האידיש ואינו סגנון ספרותי רבני. רבי נתן כתב על כך התנצלות והסבר בהקדמתו, ותלמידו רבי נחמן מטולטשין כתב הסבר נוסף לענין.

ההתנגדות להופעת הסיפורים והתנצלות רבי נתן

רבי נחמן גילה לרבי נתן את רצונו שהספר יודפס באופן כזה שהנוסח באידיש יופיע בתחתית הדף, ומעליו התרגום בלשון הקודש. באותה תקופה היו נדפסים בצורה כזו ספרי חול וסיפורים עממים (שהיו מכונים "ביכלך", 'ספרונים' באידיש). היו צדיקים שהתנגדו להדפסת הספר בצורה כזו, מחשש שזה יפגע בכבודו של רבי נחמן והמון העם לא יבינו שיש כאן גילוי עליון של סודות התורה בצורה חדשה, אלא ספר סיפורים פשוט.

רבי נתן התלבט רבות, ובסופו של דבר החליט להדפיס את הספר באופן כזה, והוסיף הקדמה באידיש עממית שבה הוא מבאר את הענין. (בימינו הודפסו רוב המהדורות של הספר בהשמטת הנוסח באידיש).

למרות שבספרי חז"ל בנגלה ובנסתר יש סיפורים ומשלים בעלי אופי דומה, הרי בזמנו של רבי נחמן לא היה מקובל שרבנים וצדיקים יחברו ספר של סיפורים שהנמשל והסודות שבהם אינם מפורטים. רבי נתן האריך בהקדמתו לבאר את נחיצות הענין ומעלתו, ולפרש חלק מן הסיפורים, עקב חששו מההתנגדות והמחלוקת שתעורר הופעת הספר.

המהדורות הראשונות

רבי נתן הדפיס את הספר לראשונה בשנת תקע"ו (1816). בסוף הספר הוסיף כתבים ושיחות רבים שהצטברו אצלו במשך חמש השנים שעברו מפטירת רבי נחמן, ומאז שנדפס ספר ליקוטי מוהר"ן חלק ראשון שמונה שנים קודם לכן. בשנת תר"י (1850), הדפיס תלמידו רבי נחמן מטולטשין את הספר במהדורה מסודרת, ועל פי מהדורתו נדפסות המהדורות שבזמננו. 

פירוש המשלים והרמזים שבסיפורים

הפירוש האמיתי של הסיפורים אינו ידוע ולא נתגלה ע"י רבי נחמן. הוא אמר שניתן לספר אותם ללא כל פירוש והם יפעלו את פעולתם על נשמות הקוראים והשומעים. מידי פעם היה מוסר בסיום הסיפור כמה פסוקים וציטוטים מספרי חז"ל ומספרי קבלה כדי להראות שיש בסיפורים תוכן עמוק ונשגב.

אמנם רבי נתן מוסר שרבי נחמן עודד כל אדם לחפש אחר ביאורים ורמזים מדעתו, ואמר שמי שבקי בספרי פנימיות התורה יוכל למצוא רמזים ופירושים רבים.

רבי נתן האריך בספריו בדרושים עמוקים המבוססים על סיפורי המעשיות. אחריו כתב תלמידו רבי נחמן מטשעהרין את הספר 'רמזי המעשיות', ובן תלמידו רבי אברהם ב"ר נחמן מטולטשין כתב את ספרו העמוק 'חכמה ותבונה' על סיפורי המעשיות.

בשנים האחרונות נדפסו ספרים ומאמרים של רעיונות והגות על הסיפורים מאת מחברים רבים, חסידי ברסלב ואחרים. בין ספרי העיון הבולטים בזמננו ניתן לציין את ספרו של הרב עדין שטיינזלץ (על שישה סיפורים); 'רבי נחמן מברסלב – עיונים בסיפוריו' מאת הרבנית יהודית קוק; תרגום לאנגלית עם פירוש מקיף מאת הרב אריה קפלן (Rabbi Nachman's stories); כמה ספרים של הרב ארז דורון; הספר 'חכמה ותמימות' מאת ד"ר אליעזר מלכיאל; 'כששומעים סיפור זה אחרת' מאת צבי אייל; ועוד רבים.

מלבד הספרים שנדפסו, נצבר במשך מאתיים השנה האחרונות אוצר גדול של שיחות ורעיונות בעל פה על הסיפורים בקרב חסידי ברסלב. הרעיונות והשיחות לא נשמרו ופורסמו מעולם מפני שהלימוד בצוותא בספר נהוג בבתי הכנסת של החסידים לאחר תפילת שחרית ביום שבת קודש, שבו אסור לכתוב או להקליט.

מכון 'אב"ן שתיה' הדפיס בשנים האחרונות מהדורה מיוחדת ומדויקת של סיפורי מעשיות. נכלל בה ליקוט מקיף של כל הפירושים מספרי חסידות ברסלב במשך הדורות, וליקוט של של שיחות ורעיונות שנאמרו ע"י ראש חבורת חסידי ברסלב בזמננו, רבי לוי יצחק בנדר, שבמשך ארבעים שנותיו האחרונות היה מלמד בירושלים סיפורי מעשיות מידי שבת לאחר תפילת שחרית, ומוסר בשיחותיו את השיחות ששמע בין חסידי ברסלב במשך עשרות שנים. הפירוש נלקט מרשימות שכתבו כמה מן השומעים מזכרונם לאחר השבתות, והוא מייצג את אופי סגנון לימוד ספר סיפורי מעשיות בין החסידים, שעיקרו רעיונות של התעוררות והתחזקות בעבודת השם ומוסר אישי וכללי.

הפופולריות הגדולה של הספר במאה השנים האחרונות

ספר סיפורי מעשיות הוא ספרו המפורסם ביותר של רבי נחמן, ומעורר כבר שנים רבות ענין עצום בעולם. צדיקים ורבנים גדולים שעמדו על עומק הסודות המתגלים בו דיברו בשבחו, ויהודים רבים נמשכים אל קסמו המיוחד, גם אם אינם יודעים ומבינים את הרמזים לדברים הכתובים בו.

גם סופרים ואנשי רוח שאינם שומרי מצוות כלל עוסקים בספר במאה השנים האחרונות, ומהללים את התוכן המיוחד שיש בו תועלת מחשבתית ורוחנית לכל אדם בן זמננו. הספר יצא לאור כמעט בכל הוצאת ספרים שיש בארץ ישראל במהדורות ועיבודים שונים, ותורגם לשפות רבות בכל העולם. מרטין בובר תרגם את הספר לגרמנית בשנת 1920, ומאז תורגם גם לאנגלית ועדיין הוא פופולרי מאד. הסופר פנחס שדה הוציא לאור בשנת 1980 את ספרו רב המכר 'תיקון הלב', ובו ליקוט של מעשיות, שיחות וחלומות של רבי נחמן. ב'אחרית דבר' נרחבת, בו הוא פורש את הגיגיו על רבי נחמן ותורתו, כותב פנחס שדה:

"…לאחר אותן שעות ארוכות בהן חייתי בקרבתו הגעתי להכרה, אשר אף לא שיערתיה קודם לכן, כי אפשר שרבי נחמן לא זו בלבד שהיה אולי גדול הסופרים העבריים בעת החדשה, אלא אחד מיוצרי המופת בתולדות ספרות העולם"

מאות אלפי קוראים מצאו את דרכם להכרת שיטתו ועולמו של רבי נחמן והחסידות ע"י כך שנחשפו לספר בהוצאותיו השונות, ובשלושים השנה האחרונות מתרבים מאד שיעורים וחוגים של אנשים שלומדים והוגים בספר. לתופעה זו, כמו לספר עצמו ולתוכנו, אין אח ורע בספרות הקודש של עם ישראל. השפעתה ועוצמתה של תורת רבי נחמן מברסלב מתבטאת במיוחד בספר סיפורי המעשיות.